Tuesday, September 2, 2008

החיים כערסל

גן העדן נראה כך: ערסל בסוכת צל קטנה ליד הים, כשנטיפי-רסיסי גלים נישאים עד אליך ברוח הקלה, מסביב גן פורח מטופח שגדל בתוך חול רך, והשמש מלטפת את כל זה בעדינות. בלילה תרדם לצליל רחש הגלים ובבוקר תעור ותשב על הערסל, תשתה בנחת תה מרווה ומיץ פירות טרופיים יוגשו בחיוך, ותביט בים ובהרים הרמים שברקע.

ייתכן שבזמן שתצחצח שיניים יגש אליך אדם מוזר, יחדור אל המרחב הפרטי שלך ויתנהג בגסות; אתה תפטור כל זאת ברוח טובה, תקרא לו אידיוט בליבך ותשכח מכל העניין אחרי חמש דקות. הרי שקוע אתה בהתמזגות הקוסמית של שמש, ים, חול ורוח ואין לך פנאי להתעצבן.

אידיוט. הוא נציגו של השטן בגן העדן ולמראהו מתעוררת בך רוח קרב, בני אור נגד בני חושך, רצון כן להשמיד את הנגע הממאיר הזה, ושנאה עזה חולפת דרך חוט השדרה שלך אל כל תא ותא בגוף עד שגן העדן הופך לשדה קרב דמיוני,
ואתה נרגע.

השמש שוב מנצנצת בעליזות על פני המים, בחורות יפות בביקיני חופשני חולפות לאורך קו החוף על החול הרך והזהוב, והגלים נותנים קולם בשיר והערסל זע קלות ברוח...

האידיוט, חבוש כובע, תיקו ארוז, בא לשאול אם אנחנו רוצים קצת גראס שנשאר לו. אנחנו מסרבים בנימוס, והוא - "תבלו!" - ונעלם מחיינו לנצח.

גן עדן.

י
נכתב 31 לאוגוסט 2008, פורסם 26 לספטמבר

No comments: