נגה בוגה

ומסתבר (וכמה תמימים היינו שלא ידענו קודם. ואולי ידענו אך לא חשבנו על כך) שגם הרפואה הוטרינרית היא לעשירים בלבד, וכלבים בורגנים שיש מי שיממן להם טיפול רפואי יאריכו ימים הרבה יותר מאשר כלבי פרולטריון. אם אתה כלב חולה ומסכן כדאי כמה שיותר מהר שמישהו יאהב אותך מספיק כדי לשים עליך כמה שקלים. ואם את כלבה שצריכה בדחיפות מנת דם כדי לשרוד, כדאי שכרטיס אשראי בתוקף יהיה בארנקו של מי שמעוניין לאמץ אותך, בהנחה ומזלך כה רב למצוא מישהו כזה.

כי התקציב לטיפול רפואי בכלבים-בני-בלי-בית יספיק אולי למנת דם אחת, ורק אם מישהו יתעקש לתת לך טיפול מסור יותר מזה שמוקצב לך בסל התרופות יש סיכוי שתשרדי, רק סיכוי, לא יותר, ובכל מקרה את סעיפי התקציב שלך ניצלת כנראה עד תום, למרות שיש עוד אנשים טובים שינסו לעשות עבורך את המיטב. הוטרינר (הממומן בכספי הציבור) ששיחרר אותך מהמרפאה שלו ידע שאת צריכה לקבל מנת דם מייד, וכתב "בדיקת דם חוזרת בעוד שבועיים", יודע היטב שבמצבך שבועיים הם מעבר לנס.

אך כיאה לבת מעמד הביניים (ועל קו התפר בין היותך כלבת מכלאה לבין היותך כלבה פרטית ומאומצת) נלקחת לשמוע חוות דעת שניה מוטרינר פרטי, שמיד אמר שאת בסכנת חיים וכדי לתת לך צ'אנס על הגלגול הזה צריך לתת לך עירוי דם, שעלותו כך וכך. ואילו הסטודנטים התפרנים שאימצו אותך אל ביתם לא היו צריכים להתמודד עם שאלות כמו מהו הסכום שהם מוכנים לנקוב כדי לתת לך את הסיכוי הזה, היה להם לבטח קל יותר. ורק הבוקר מישהו אמר לי שכסף לא קונה בריאות, כמה אתה טועה ידידי, לבריאות יש מחירון, לא כולל מע"מ ושברון לב.

נגה על השטיח, נושמת בכבדות, לא יודעת שהימרנו על חייה בנסיון למצוא פתרון כלכלי, לא מבינה את הדילמות שלנו ואת הרגשות שמציפים. ואולי היא כן מבינה.

***
6 בפברואר - עדכון: הלכנו לווטרינר נוסף שנשמע לנו שקול ומרגיע יותר (וגם הציע הנחה), והיות שנגה הרגישה הרבה יותר טוב בלילה ובמשך היום, הוחלט לא לתת את עירוי הדם ולראות אם הטיפול ישפיע. עדכונים נוספים בהמשך.
י