העיר פותחת פה גדול
לבלוע את כולם
תמיד שאני אומר את האמת
אוטובוס גדול עובר ברעש
(עמיר לב, מתוך "מספרת לי הכל")
העיר הלבנה פורשת את שדרות הפיקוסים שלה הנוטפים עסיס פירותיהם למצהלות העטלפים החוגגים את אויר הקיץ הלח באורגיה חושנית, לרחש צעדיהם של זוגות וכלבם, לרחש האופניים המדוושות ביעף במורד שבילי הבטון המסומנים לפרקים. האורות בהירים והלילות החמים מושכים אל הרחוב, המלא מצידו במוזיקה, אמנות, שירה ומשוררים כובשי ספסלי שדרות, השואבים השראתם דרך קשים התחובים במכסה פלסטיק של כוס קפה ברד. הודעות טקסט מדווחות על נדודי שינה וחלומות בהקיץ, הקיץ של קיץ, וזיעה שניגרת בחריצי הצוואר. צלמים מתעדים עבודות אמנות הכוללות צילומים ותיעוד של החיים בשדרות, לא רוטשילד, שדרות הדרומית אותה עזבתי לפני שנתיים כמעט לקול מצהלות רקטות הקסאם ולצלילי התראת "שחר אדום" בבוקר שבת. ומאז רק נהיה (שם) יותר גרוע.
ביום שני, כיכר רבין לא היתה מלאה. שלמה ארצי ושלומי שבן אינם מושכים ככל הנראה את הקהל התל אביבי האנין, חובב התרבות "הלבנה", כי הלא העיר הלבנה היא זו... ואולי שבע פגשים בכיכר הוא, הלא רק לפני יומיים התכנסו כאן אלפים כדי לחגוג את הצורך בלהגן על כדור הארץ , שכן חיינו כאן נהנתניים עד כדי שיביאו הם כליה על ילדינו בשל עצלות, חוסר מודעות ותאוות בצע. ובשבת שלפני כן התכנסו בכיכר אלפי אנשים ונשים כדי להפגין את יאושם ממערכת משפט תקינה ומרובעת ולתבוע את ראשו של פקיד מקצועי ומסור (במקום לשים את הדגש על עצם חומרתן של העבירות בהן מודה הנשיא לשעבר).
***
האפניים, כלי רכב אקולוגי, בריא וחסכוני, הן העתיד האפשרי של העיר הזו, שמעטות בה העליות שהן קשות באמת ושנחלתה בעיות חניה, זיהום אויר וצפיפות. יבורך מי שמנמיך פה את שולי המדרכות, מסמן את השבילים ומציב את קשתות המתכת אליהן ניתן לקשור היום את רכב העתיד. יקולל מי שגונב כיסאות וגלגלים, הוא ואמא שלו גם יחד.
***
ובמערב, עם הגב אליה, הים. נותן לה אויר ופתח לאופק, פורש את קו החוף החולי שעליו אפשר להתפרקד ולפגוש חברים, ביום עם קרם הגנה ובלילה עם כוס בירה צוננת, שמעניקה לכל הסיפור הזה נופך הגיוני, כמעט.
***
עם הגב לים, מאיר, ציירת אותה, אהבת אותה, את העיר הלבנה, האפורה, הלחה והמוארת הזו, שיפה היא בחורף ומסעירה היא כל כך בלילות של אלו הימים.
י
לבלוע את כולם
תמיד שאני אומר את האמת
אוטובוס גדול עובר ברעש
(עמיר לב, מתוך "מספרת לי הכל")
העיר הלבנה פורשת את שדרות הפיקוסים שלה הנוטפים עסיס פירותיהם למצהלות העטלפים החוגגים את אויר הקיץ הלח באורגיה חושנית, לרחש צעדיהם של זוגות וכלבם, לרחש האופניים המדוושות ביעף במורד שבילי הבטון המסומנים לפרקים. האורות בהירים והלילות החמים מושכים אל הרחוב, המלא מצידו במוזיקה, אמנות, שירה ומשוררים כובשי ספסלי שדרות, השואבים השראתם דרך קשים התחובים במכסה פלסטיק של כוס קפה ברד. הודעות טקסט מדווחות על נדודי שינה וחלומות בהקיץ, הקיץ של קיץ, וזיעה שניגרת בחריצי הצוואר. צלמים מתעדים עבודות אמנות הכוללות צילומים ותיעוד של החיים בשדרות, לא רוטשילד, שדרות הדרומית אותה עזבתי לפני שנתיים כמעט לקול מצהלות רקטות הקסאם ולצלילי התראת "שחר אדום" בבוקר שבת. ומאז רק נהיה (שם) יותר גרוע.
ביום שני, כיכר רבין לא היתה מלאה. שלמה ארצי ושלומי שבן אינם מושכים ככל הנראה את הקהל התל אביבי האנין, חובב התרבות "הלבנה", כי הלא העיר הלבנה היא זו... ואולי שבע פגשים בכיכר הוא, הלא רק לפני יומיים התכנסו כאן אלפים כדי לחגוג את הצורך בלהגן על כדור הארץ , שכן חיינו כאן נהנתניים עד כדי שיביאו הם כליה על ילדינו בשל עצלות, חוסר מודעות ותאוות בצע. ובשבת שלפני כן התכנסו בכיכר אלפי אנשים ונשים כדי להפגין את יאושם ממערכת משפט תקינה ומרובעת ולתבוע את ראשו של פקיד מקצועי ומסור (במקום לשים את הדגש על עצם חומרתן של העבירות בהן מודה הנשיא לשעבר).
***
האפניים, כלי רכב אקולוגי, בריא וחסכוני, הן העתיד האפשרי של העיר הזו, שמעטות בה העליות שהן קשות באמת ושנחלתה בעיות חניה, זיהום אויר וצפיפות. יבורך מי שמנמיך פה את שולי המדרכות, מסמן את השבילים ומציב את קשתות המתכת אליהן ניתן לקשור היום את רכב העתיד. יקולל מי שגונב כיסאות וגלגלים, הוא ואמא שלו גם יחד.
***
ובמערב, עם הגב אליה, הים. נותן לה אויר ופתח לאופק, פורש את קו החוף החולי שעליו אפשר להתפרקד ולפגוש חברים, ביום עם קרם הגנה ובלילה עם כוס בירה צוננת, שמעניקה לכל הסיפור הזה נופך הגיוני, כמעט.
***
עם הגב לים, מאיר, ציירת אותה, אהבת אותה, את העיר הלבנה, האפורה, הלחה והמוארת הזו, שיפה היא בחורף ומסעירה היא כל כך בלילות של אלו הימים.
י
No comments:
Post a Comment