Sunday, September 16, 2007

Daylight saving time

גלי צה"ל השעה שתים. בשעה זו מוזים מחוגי השעון שעה אחת אחורנית, ולכן השעה אחת.
(שמעתי עכשיו ברדיו).

אני לא עצוב על הימים שמתקצרים כי אוהב אני גם את הלילות. הים יחכה, הוא יהיה שם תמיד, והשקיעות. השעה היא סימון אקראי, המספרים אינם מהותיים. לשמש לא אכפת אם היא שוקעת בחמש או בשמונה, אז מה אכפת לי. העיקר שתזרח גם מחר, בחמש או בשש, אין חשש, נסתגל. אני לא עצוב על הימים שמתקצרים, כזהו הטבע, גלגל עונות השנה המתחלפות, אין טעם להאחז בימים, רק להודות על שהיו ועל אלה שיבואו, קיציים או סתויים, ולשמוח על החגים ועל החול ועל זה שהחיים שלנו דבש.

י

No comments: