I
למה אתה מכור?
לסמים קלים? אולי קשים? לסיגריות? לקפאין? לסוכר? לאלכוהול? אולי אתה לא יכול בלי ארוחה בשרית כל יום, בלי חלב בקפה, בלי המכונית הפרטית, המזרון הרך, החדר האינטימי שלך, בלי מקלחת חמה מדי יום?
אולי אתה מכור למשחת שיניים, לשמפו, לסוג ספציפי של דיאודונט, לקרם לשיער של חברה מסויימת, לבושם ממותג, לקניית בגדים חדשים, לגאדג'טים אלקטרוניים משוכללים, לקפה לתה לשוקולד לממתקים לספרים לעיתונים לפייסבוק לפורנו לסדרות ריאליטי לטלוויזיה בכלל לגלגל"צ, למוזיקה אלקטרונית להופעות רוק למסיבות למועדונים לרפואה מערבית לאנטיביוטיקה למשככי כאבים לחדשות לפוליטיקה לכדורגל לדייטינג לעבודה לחדר כושר למין מזדמן להצלחה לחיים הנוחים לטיסות לחו"ל לשריפת דלק לחשמל, הרבה חשמל, למים זורמים, לכסף.
דמיין: לגור ביער. לטעת עצים, לשמר את מי הגשמים שיחלחלו למי התהום במקום לזרום אל הים. לגדל גן ירק קטן, להסתפק במועט, לוותר כמעט על כל מה שפוגע באדמה ובסביבה. לגור בבקתה הבנויה מחומרים "רכים" ומקומיים, להפוך את ההפרשות שלך לדשן ולזבל אתו את האדמה. להתנתק מרשת החשמל ולהסתפק באנרגיה סולארית, להמנע מפלסטיק. לאכול במודעות, להיות בהרמוניה עם הטבע ובעלי החיים שבו, לגדל את הילדים שלך ואת עצמך באופן חופשי וטבעי, לשמור על הסקרנות, להתפתח, לגדול עם היער.
II
יורית ואבירם רוזין הם אנשים מעוררי השראה. הם עזבו מאחוריהם קריירות מצליחות ובטחון כלכלי, חברים ומשפחה ועברו לגור בהודו. לפני שש שנים, אחרי שהבינו שאין מקום שבו הם יכולים להגשים את כל מערכת הערכים שלהם, הם הקימו בשולי העיר האוניברסלית אורוויל את סדהנה פורסט: לכאורה, פרויקט ייעור שמטרתו נטיעה מחדש של "יער עד טרופי יבש", סוג היער המקומי שנכרת ולמעשה הוכחד כמעט עד אחרון העצים בידי המערכת הקולוניאלית. בפועל, זהו פרויקט חינוכי סביבתי בסדר גודל עצום, אשראם של חיים אקולוגיים-מקיימים.
לחשוב על סדהנה פורסט כעל בית ספר לחיים מקיימים זו אולי סתירה פנימית, כי יורית ואבירם לא מאמינים בבתי ספר. את הבנות שלהם הם מגדלים בחינוך טבעי ( Unschooling / Natural learning ), תפיסה הגורסת שהדרך הטובה ביותר להתפתחות ילדים היא לאפשר להם ללמוד בעצמם, כשהם מונעים בידי הסקרנות המולדת שלהם, ושניסיונות מכוונים ו"ממוסגרים" ללמד את הילד מסרסים את אותה סקרנות. אך לא רק הילדים גדלים ומתפתחים כאן בלמידה טבעית. גם המתנדבים הרבים המגיעים לסדהנה, רובם בתחילת שנת העשרים לחייהם, עוברים התנסות חווייתית יוצאת דופן באורח חיים המהווה כפירה בכל מוסכמות החיים המערביים: בלי מסחר ועסקים, כמעט ללא מוצרי צריכה מעובדים, בחיבור עמוק וחם לאדמה, לטבע ולאנשים מסביב. אז אין פה שיעורים מסודרים אבל יש כאן "סקול" - במובן אסכולה – מערכת ערכית והשקפת עולם ברורה, סדורה ומגובשת.
סביבה היא לא רק מרחב חיצוני. אתה מה שאתה אוכל, וגם מה שאתה שותה, מה שאתה נושם, מה שאתה צורך, מה שאתה משליך. הסביבה שלך היא אתה. אחריות סביבתית אינה רק דאגה לדורות הבאים, אלא בחירה ביצירה ועיצוב של החיים שלנו, של העולם המשתנה במהירות כתוצאה ישירה מכל פעולה שאנו עושים. החיים בסדהנה פורסט תובעים ממך מודעות סביבתית: אתה יודע בדיוק בכמה מים אתה משתמש כי אתה סוחב אותם בדלי מהמשאבה למקלחת ולכביסה, מודע לכל פעם שאתה מכניס תקע לשקע ושותה ממנו חשמל בכדי לטעון את הלפטופ, מכיר באופן אישי כל פיסת עץ הנכנסת לתנור בכדי לחמם סיר לבישול, ושם לב לכל פיסת נייר או פלסטיק שנזרקת לפח המחזור המיועד לה. מישהו חושב על ההשלכה שיש לכל מרכיב בתפריט המזון שלך, ובכל פעם שאתה הולך לשירותים אתה רואה שהפסולת היוצאת מגופך חוזרת אחרי תקופה קצרה לאדמה בכדי לדשן את עצי היער שנטעת. אתה משקה ומזין ונושם אל הצמחים דו-תחמוצת הפחמן, ומקבל מהם חמצן ועץ לבערה ופרי מאכל. וכך, בדיאלוג מתמיד עם העצים, היער מגדל אותך.
אך ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר על הנפש מקורה בחברת בני האדם שסביבך. מאות מתנדבים בשנה מגיעים לסדהנה פורסט מכל כנפות תבל, דוברי אנגלית צרפתית ספרדית עברית רוסית טורקית מקדונית אסטונית יפנית קוראנית סינית איטלקית פורטוגזית גרמנית בולגרית הולנדית הינדי טאמיל רג'אסטני ביהרי טלוגו (ועוד) שישנים, אוכלים, עובדים,יוצרים וגדלים יחד. ריכוז כה גבוה של אנשים יפים, מחייכים, מחבקים ואכפתיים ממיס שכבות גם אצל סתם ציניקנים. המרחב המגונן, המכיל ונטול השיפוטיות שקיים בחווה מאפשר לכל אחד ואחת, בין אם הגיע לשבועיים, לכמה חודשים או לשנים, ללמוד ולהתפתח בדרכו.
אין ספק, החיים בסדהנה אינם מתאימים לכל אחד (למעשה, לכשלעצמם הם כנראה לא מתאימים לאף אחד, להוציא את המעטים שבוחרים לראות במקום את ביתם). יורית ואבירם בנו את סדהנה ויצרו סביבת חיים שבה הם יכולים להגשים את עקרונותיהם ללא פשרות ולגדל את בנותיהם כפי שהם מאמינים שנכון. אבל הדלת הפתוחה של ביתם מאפשרת לכל מי שמוכן לכך הזדמנות שאין כמוה להתנסות, לאתגר ולבחון את אורח חייו.
באופן לא מפתיע, ההתנהלות של סדהנה פורסט דומה בעיקר לזה של אשראם. משמעות המילה סדהנה היא "הדרך", במובן החיפוש אחר האמת, הדרך הרוחנית, הנתיב להארה. השם אינו מקרי. סדהנה פורסט מציעה נתיב ייחודי בנוף האשראמים של הודו: לשרת את האינטרסים הנעלים של האדמה, לעבוד במודעות הולכת וגוברת ולהיות חלק מהאחד האינסופי המתבטא בטבע, בבעלי החיים, בשבט, ביער. הרוח שם, כמעט מתחת לפני השטח, בלי לדבר יותר מדי, מחכה שתגלה אותה בתוכך.
III
אולי לפעמים נדמה שהנוחות שמציעים חיי החומר תמיד תביס את מחבקי העצים המבקשים לרפא את העולם, ובדרך תחריב את החיים על פני כדור הארץ. אבל יש כח אחד שיכול להביס את הנהייה אחר חיי הנוחות, וזו האהבה.
גם במובן הזה סדהנה פורסט היא בית ספר, מרכז עולמי של התנועה העולמית שאין לה שם, מרכז, מנהיג או פנים; תנועה של אחווה ושל פתיחות, של שפות רבות ודבר אחד. תנועה עצומה זו מתבטאת בסדהנה באלפי המתנדבים שמגיעים מהדרכים, חולקים יחד לזמן מה את החזון המשותף, נושמים אותו עמוק אל תוכם ביער ויוצאים הלאה להפיץ בעולם את בשורת האהבה.
אולי זו רק נקודת המבט שלי ואולי בגלל זה אני ממשיך עכשיו הלאה, אבל כרגע נראה לי שבשביל ללמוד אנסקולינג באמת, בכדי להיות אנסקולד באמת, צריך בסופו של יום לעזוב את בית הספר ואת תפיסת העולם המגובשת והחדה שהוא מציע, לקחת ממנו מנה גדולה של השראה ואהבה, ופשוט לצאת אל הדרכים האינסופיות של הודו, אל ההרפתקה הגדולה של החיים.
האתר של סדהנה פורסט: www.sadhanaforest.org
למה אתה מכור?
לסמים קלים? אולי קשים? לסיגריות? לקפאין? לסוכר? לאלכוהול? אולי אתה לא יכול בלי ארוחה בשרית כל יום, בלי חלב בקפה, בלי המכונית הפרטית, המזרון הרך, החדר האינטימי שלך, בלי מקלחת חמה מדי יום?
אולי אתה מכור למשחת שיניים, לשמפו, לסוג ספציפי של דיאודונט, לקרם לשיער של חברה מסויימת, לבושם ממותג, לקניית בגדים חדשים, לגאדג'טים אלקטרוניים משוכללים, לקפה לתה לשוקולד לממתקים לספרים לעיתונים לפייסבוק לפורנו לסדרות ריאליטי לטלוויזיה בכלל לגלגל"צ, למוזיקה אלקטרונית להופעות רוק למסיבות למועדונים לרפואה מערבית לאנטיביוטיקה למשככי כאבים לחדשות לפוליטיקה לכדורגל לדייטינג לעבודה לחדר כושר למין מזדמן להצלחה לחיים הנוחים לטיסות לחו"ל לשריפת דלק לחשמל, הרבה חשמל, למים זורמים, לכסף.
דמיין: לגור ביער. לטעת עצים, לשמר את מי הגשמים שיחלחלו למי התהום במקום לזרום אל הים. לגדל גן ירק קטן, להסתפק במועט, לוותר כמעט על כל מה שפוגע באדמה ובסביבה. לגור בבקתה הבנויה מחומרים "רכים" ומקומיים, להפוך את ההפרשות שלך לדשן ולזבל אתו את האדמה. להתנתק מרשת החשמל ולהסתפק באנרגיה סולארית, להמנע מפלסטיק. לאכול במודעות, להיות בהרמוניה עם הטבע ובעלי החיים שבו, לגדל את הילדים שלך ואת עצמך באופן חופשי וטבעי, לשמור על הסקרנות, להתפתח, לגדול עם היער.
II
יורית ואבירם רוזין הם אנשים מעוררי השראה. הם עזבו מאחוריהם קריירות מצליחות ובטחון כלכלי, חברים ומשפחה ועברו לגור בהודו. לפני שש שנים, אחרי שהבינו שאין מקום שבו הם יכולים להגשים את כל מערכת הערכים שלהם, הם הקימו בשולי העיר האוניברסלית אורוויל את סדהנה פורסט: לכאורה, פרויקט ייעור שמטרתו נטיעה מחדש של "יער עד טרופי יבש", סוג היער המקומי שנכרת ולמעשה הוכחד כמעט עד אחרון העצים בידי המערכת הקולוניאלית. בפועל, זהו פרויקט חינוכי סביבתי בסדר גודל עצום, אשראם של חיים אקולוגיים-מקיימים.
לחשוב על סדהנה פורסט כעל בית ספר לחיים מקיימים זו אולי סתירה פנימית, כי יורית ואבירם לא מאמינים בבתי ספר. את הבנות שלהם הם מגדלים בחינוך טבעי ( Unschooling / Natural learning ), תפיסה הגורסת שהדרך הטובה ביותר להתפתחות ילדים היא לאפשר להם ללמוד בעצמם, כשהם מונעים בידי הסקרנות המולדת שלהם, ושניסיונות מכוונים ו"ממוסגרים" ללמד את הילד מסרסים את אותה סקרנות. אך לא רק הילדים גדלים ומתפתחים כאן בלמידה טבעית. גם המתנדבים הרבים המגיעים לסדהנה, רובם בתחילת שנת העשרים לחייהם, עוברים התנסות חווייתית יוצאת דופן באורח חיים המהווה כפירה בכל מוסכמות החיים המערביים: בלי מסחר ועסקים, כמעט ללא מוצרי צריכה מעובדים, בחיבור עמוק וחם לאדמה, לטבע ולאנשים מסביב. אז אין פה שיעורים מסודרים אבל יש כאן "סקול" - במובן אסכולה – מערכת ערכית והשקפת עולם ברורה, סדורה ומגובשת.
סביבה היא לא רק מרחב חיצוני. אתה מה שאתה אוכל, וגם מה שאתה שותה, מה שאתה נושם, מה שאתה צורך, מה שאתה משליך. הסביבה שלך היא אתה. אחריות סביבתית אינה רק דאגה לדורות הבאים, אלא בחירה ביצירה ועיצוב של החיים שלנו, של העולם המשתנה במהירות כתוצאה ישירה מכל פעולה שאנו עושים. החיים בסדהנה פורסט תובעים ממך מודעות סביבתית: אתה יודע בדיוק בכמה מים אתה משתמש כי אתה סוחב אותם בדלי מהמשאבה למקלחת ולכביסה, מודע לכל פעם שאתה מכניס תקע לשקע ושותה ממנו חשמל בכדי לטעון את הלפטופ, מכיר באופן אישי כל פיסת עץ הנכנסת לתנור בכדי לחמם סיר לבישול, ושם לב לכל פיסת נייר או פלסטיק שנזרקת לפח המחזור המיועד לה. מישהו חושב על ההשלכה שיש לכל מרכיב בתפריט המזון שלך, ובכל פעם שאתה הולך לשירותים אתה רואה שהפסולת היוצאת מגופך חוזרת אחרי תקופה קצרה לאדמה בכדי לדשן את עצי היער שנטעת. אתה משקה ומזין ונושם אל הצמחים דו-תחמוצת הפחמן, ומקבל מהם חמצן ועץ לבערה ופרי מאכל. וכך, בדיאלוג מתמיד עם העצים, היער מגדל אותך.
אך ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר על הנפש מקורה בחברת בני האדם שסביבך. מאות מתנדבים בשנה מגיעים לסדהנה פורסט מכל כנפות תבל, דוברי אנגלית צרפתית ספרדית עברית רוסית טורקית מקדונית אסטונית יפנית קוראנית סינית איטלקית פורטוגזית גרמנית בולגרית הולנדית הינדי טאמיל רג'אסטני ביהרי טלוגו (ועוד) שישנים, אוכלים, עובדים,יוצרים וגדלים יחד. ריכוז כה גבוה של אנשים יפים, מחייכים, מחבקים ואכפתיים ממיס שכבות גם אצל סתם ציניקנים. המרחב המגונן, המכיל ונטול השיפוטיות שקיים בחווה מאפשר לכל אחד ואחת, בין אם הגיע לשבועיים, לכמה חודשים או לשנים, ללמוד ולהתפתח בדרכו.
אין ספק, החיים בסדהנה אינם מתאימים לכל אחד (למעשה, לכשלעצמם הם כנראה לא מתאימים לאף אחד, להוציא את המעטים שבוחרים לראות במקום את ביתם). יורית ואבירם בנו את סדהנה ויצרו סביבת חיים שבה הם יכולים להגשים את עקרונותיהם ללא פשרות ולגדל את בנותיהם כפי שהם מאמינים שנכון. אבל הדלת הפתוחה של ביתם מאפשרת לכל מי שמוכן לכך הזדמנות שאין כמוה להתנסות, לאתגר ולבחון את אורח חייו.
באופן לא מפתיע, ההתנהלות של סדהנה פורסט דומה בעיקר לזה של אשראם. משמעות המילה סדהנה היא "הדרך", במובן החיפוש אחר האמת, הדרך הרוחנית, הנתיב להארה. השם אינו מקרי. סדהנה פורסט מציעה נתיב ייחודי בנוף האשראמים של הודו: לשרת את האינטרסים הנעלים של האדמה, לעבוד במודעות הולכת וגוברת ולהיות חלק מהאחד האינסופי המתבטא בטבע, בבעלי החיים, בשבט, ביער. הרוח שם, כמעט מתחת לפני השטח, בלי לדבר יותר מדי, מחכה שתגלה אותה בתוכך.
III
אולי לפעמים נדמה שהנוחות שמציעים חיי החומר תמיד תביס את מחבקי העצים המבקשים לרפא את העולם, ובדרך תחריב את החיים על פני כדור הארץ. אבל יש כח אחד שיכול להביס את הנהייה אחר חיי הנוחות, וזו האהבה.
גם במובן הזה סדהנה פורסט היא בית ספר, מרכז עולמי של התנועה העולמית שאין לה שם, מרכז, מנהיג או פנים; תנועה של אחווה ושל פתיחות, של שפות רבות ודבר אחד. תנועה עצומה זו מתבטאת בסדהנה באלפי המתנדבים שמגיעים מהדרכים, חולקים יחד לזמן מה את החזון המשותף, נושמים אותו עמוק אל תוכם ביער ויוצאים הלאה להפיץ בעולם את בשורת האהבה.
אולי זו רק נקודת המבט שלי ואולי בגלל זה אני ממשיך עכשיו הלאה, אבל כרגע נראה לי שבשביל ללמוד אנסקולינג באמת, בכדי להיות אנסקולד באמת, צריך בסופו של יום לעזוב את בית הספר ואת תפיסת העולם המגובשת והחדה שהוא מציע, לקחת ממנו מנה גדולה של השראה ואהבה, ופשוט לצאת אל הדרכים האינסופיות של הודו, אל ההרפתקה הגדולה של החיים.
האתר של סדהנה פורסט: www.sadhanaforest.org
